סיפור הנפילה:
סעיד החזיק את דלת הממ״ד כאשר בני העוולה ניסו לפרוץ את הדלת.
הם פתחו את החלון ורצחו אותו ביריות וחטפו את עדינה אשתו דרך החלון.
נרצח בביתו בניר עוז ע״י מרצחי החמאס.
כתובת מגורים: ניר עוז.
כמה מילים על הנופל:
בפייסבוק של קיבוץ ניר עוז נכתב:
קיבוץ ניר עוז קבר ביום רביעי שחלף את סעיד (דוד) משה.
אנחנו בקיבוץ קראנו לו סעיד.
הוא נולד בבצרה שבעיראק בינואר 1948 ואמו נג'יה נהגה לומר עליו "לא נולד ילד יפה כמו סעיד בעולם".
בגיל שנה וחצי עלתה המשפחה ארצה והגיעה למעברה בבית–שאן, ממנה עברו לאחר מספר שנים ליד אליהו בתל אביב.
סעיד שהיה הבן הצעיר במשפחתו מרובת הילדים, למד במקווה ישראל, אולם במהלך הלימודים בילה בעיקר במגרשי כדורגל ובבתי משפט…
בעקבות אחיו ששון ז"ל הצטרף סעיד לתנועת השומר הצעיר וכך הגיע לניר עוז בשנת 1966.
בטירונות התגלה סעיד כעמוד התווך של המחלקה. היות והיה חסון הוא נשא על גבו באימונים פצועים רבים, ובכל מסע אלונקות כתפו תמיד נמצאה מתחת לאלונקה מתחילת המסע ועד סופו. במסגרת השירות הצבאי הוצב הגרעין בגדוד 50 בחטיבת הצנחנים.
במלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 שירת סעיד במילואים בחטיבת צנחנים בצפון. במהלך הלחימה נהרג אחיו ששון ז"ל לידו.
את עדינה אשתו פגש סעיד בניר עוז, במהלך שרותה כשל"תניקית, הם נישאו ב-1970 ושם גם נולדו 4 ילדיהם – מיה, יעל, ששון ועמוס.
עיקר עיסוקו של סעיד בקיבוץ היה בתחום החקלאות: ניהול מערך תפוחי האדמה, ריכוז משק ושנים רבות ניהול ענף גידולי השדה, שהם למעשה כל שטחי החקלאות של הקיבוץ.
בנוסף להיותו איש מקצוע מעולה בכל תפקיד שביצע, גילה סעיד רגישות גבוהה לאנשים, לרבות העובדים הבדואים שעבדו לצידו.
סעיד אהב את ניר עוז באופיו השקט וברוך הפנימי שבא לידי ביטוי גם בדרכים לא שגרתיות. למשל – אחד ממנהגיו היה לצאת החוצה בגשם הראשון עם כוסית יין, למהול את היין במי הגשם הראשון וכך לשתות אותו.
סעיד היה איש משפחה מסור, עוגן לביטחון כלכלי ואישי, שדאג במיוחד לטפח את הקשרים עם נכדיו: עם הבוגרים – חלק אהבה משותפת לקבוצת הפועל תל אביב, ועם הצעירים נהג לטייל בשדות הקיבוץ.
תחסר לנו מאד סעיד שלנו,
יהי זכרך ברוך.
משתתפים בצער המשפחה – לעולם לא תצעדו לבד.